עשר דקות של עיון - מועדי אייר

המשך העיון בהבנת אופיה של קדושת ירושלים: האם קדושת ירושלים מתפשטת מהמקדש, או מתנקזת אליה ממרחבי ארץ ישראל בכלל? מה הקשר בין דרשת 'עיר שעושה את כל ישראל חברים' להבנת אופיה של קדושת ירושלים?

על פי המשנה במסכת כלים, לירושלים מעמד עצמאי של מקום מקודש. מה אופיה של קדושת ירושלים? מנין היא נובעת? האם קדושת ירושלים נובעת מהתפשטות קדושת המקדש בלבד, או שיש לה גם משמעות עצמאית? עיון במספר הלכות הנוגעות לירושלים, חלקן גם בימינו.

בפרק זה נמשיך לעיין בשאלה מה ההשפעה ההלכתית של כיבושי צה"ל. נראה שוב את הקשר העמוק הקיים בשיטת הרמב"ם בין מעמדה ההלכתי של ארץ ישראל לבין העם היושב בה, ולהפך, ונעמוד מתוך כך על שיטתו העקרונית של הרמב"ם בסוגיה, כפי שהבינוהו כמה מפוסקי זמנינו ובראשם הציץ אליעזר, שמסקנתו הלכה למעשה בסוגיה זו מפתיעה ומחודשת.

מה המעמד ההלכתי של שטחים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות העצמאות וששת הימים? האם העובדה שהשטחים נמצאים תחת ריבונות יהודית מספיקה בכדי להחיל את קדושת הארץ על המקום? האם קדושת הארץ בכלל, מצריכה פעולה הלכתית של 'הקדשה', או שהקדושה נובעת ממילא, מעצם העובדה שעם ישראל יושב בארצו?

רבים מרגישים כי נוסח התפילה שהתקבל ברוב קהילות ישראל בימינו, בתפילת ערבית ושחרית של יום העצמאות, 'לא מספיק'. בפרק זה נעלה הצעות שונות שהוצעו על ידי רבנים וחכמים בני דורנו שיש בהם בכדי לייחד ולהעשיר את תפילות יום העצמאות, ולמלא את הנפש בהודאה גדולה לקב"ה על כל הטוב שעשה עם אבותינו ואיתנו.

משהו מהדיון ההלכתי על אמירת הלל ביום העצמאות ויום ירושלים. מה ההבדל בין הלל 'על כל פרק ופרק' להלל 'על כל צרה וצרה' והאם יש צורך בתקנה מחודשת של הרבנות הראשית בכדי לחדש אמירת הלל בימינו? ומה הקשר בין פסוקי 'וכי תבואו מלחמה בארצכם' לבין שאלת אמירת ההלל בזמן הזה?

פסוקי 'וכי תבואו מלחמה בארצכם' 'והרעותם בחצוצרות' נאמרים בסדר המיוחד של ליל העצמאות. האם נוכל לראות את הצפירה ביום הזיכרון, כמבטאת משהו מתרועת החצוצרות ההלכתית של התורה? מה מזכירה לנו הצפירה, וכיצד היא מובילה אותנו גם אל תוך השמחה הגדולה של יום העצמאות?

מה הקשר בין חצוצרות המלחמה לחצוצרות של ימי השמחה? מדוע מנאן הרמב"ם למצווה אחת בלבד, ומה הקשר בין שתיהן לתרועת החצוצרות בכינוס העדה במדבר? עוד בפרק זה: על הסיבה העקרונית לפיה בזמן הגלות לא התקיימה מצוות תרועת החצוצרות בזמן הצרות, ועל הקשר העמוק בין החצוצרות ליום הזיכרון.

בפרק זה נעסוק בשני הסברים ליסוד המצווה של מלחמת עזרת ישראל מיד צר, הנוגעים לעמדה הנפשית היסודית המאפשרת את היציאה למלחמה וקשורה למהותו של יום הזיכרון, כיום בו אנו יוצאים מהמרחב הפרטי שלנו ונפתחים לחלל הציבורי הרחב.

בפרק זה נפתח את הדיון בשאלה מה עומד בסיס קביעת הרמב"ם כי מלחמת עזרת ישראל מיד צר מוגדרת כמלחמה מצווה, ונראה את המורכבות הקיימת בקישור המצווה לגדרי איסור 'לא תעמוד על דם רעך'.